למה קרינת אינפרא-אדום היא הסוד לקרום מושלם
בתנורי אדים מקצועיים, הגבול בין קרום זהוב-חום יפהפה לבין קרום שרוף הוא דק מאוד – לפעמים זה רק מעט מעלה אחד.
לכן אנו משתמשים ברכיבי חימום בקרינת אינפרא-אדום. ניתן לחשוב עליהם כעל “גשר” בין האדים הלחים לבין הקרום המושלם. במקום לנפח אוויר חם כמו בתנורים רגילים, קרינת האינפרא-אדום חודרת ישירות לבצק. היא מזרזת את תהליך החימום – תהליך ההזהבה של הבצק – ובו זמנית שומרת על החלק הפנימי של הלחם רך ולח.
הגדרת הטמפרטורה הנכונה
אנו מעצבים את רכיבי החימום האלה כך שיספקו חום רב בשטח קטן. כשאתם מפעילים רכיב חימום בהספק גבוה, אתם רוצים שהוא יפעל מיד.
אם יש עיכוב בין הפעלת הרכיב לבין הגעתו לטמפרטורה הרצויה, נוצרת “עלייה יתר בטמפרטורה”. זה בעייתי – המערכת מנסה למצוא את הטמפרטורה הנכונה, וכתוצאה מכך הלחמים יוצאים בגווני חום שונים. אנו משקיעים הרבה זמן בכיול הרכיבים כדי שהחום יתפשט באופן אחיד. אין עוד נקודות חם, אין עוד הפתעות.
הרכיבים הפנימיים
רוב רכיבי החימום שלנו מעוטרים בקוורץ באיכות גבוהה. למה? כי זכוכית רגילה לא יכולה לעמוד בעומס של תנור מלא באדים – היא עלולה להישבר.
אנו גם מוסיפים שכבות מיוחדות שמסייעות להעביר את האנרגיה לטווח האינפרא-אדום. כך החום נספג על ידי מולקולות המים בבצק, ולא רק מחמם את האוויר בתנור. ומכיוון שמטבחים מסחריים הם רועשים, רוטטים ולחים, אנו משתמשים בחיבורים חזקים שיכולים לעמוד בכל התנאים האלה.
החסרונות
קרינת האינפרא-אדום אינה פתרון קסם. היא יוצרת לחץ רב על מערכות הבקרה שלנו.
אם החיישנים נמצאים במקום לא נכון או שהחוטים דקים מדי, עלולים להיות ירידות במתח החשמלי, מה שפוגע בדיוק של המערכת. אי אפשר גם להשתמש בממסרים מכאניים רגילים – הם איטיים מדי ועלולים להישרף כתוצאה מההפעלות התדירות. יש צורך בממסרים מסוג SSR (Solid State Relay) שיאפשרו פעולה מהירה.
זה דורש קצת יותר מאמץ בהגדרת ההגדרות, אך כשמוציאים מהתנור סלסלה מושלמת של לחמים, זה שווה את זה.